שוב על בניה קלה–והפעם סוגים

היום אני רוצה לחדד אילו סוגים של בניה אני כוללת תחת המטריה של בניה קלה ובמה הם שונים זה מזה.

בניה קלה בפנלים מבודדים:

פנלים מבודדים הם לוחות רב שכבתיים, שבתוכם כלוא אויר. פעמים רבות לפנלים אלה מראה “פלסטיקי” או “פחוני”. לרוב מבנים אלה אינם מתאימים  למגורים.

פנלים מבודדים(תמונה מאתר עץ דקו)

בניה קלה בקונסטרוקציית פלדה דקת דופן:

בניה בקונסטרוקציית פלדה דקת דופן ( מכונה בארץ גם שיטת “מייטק”), היא בניה שמתאימה למבנים עד מספר קומות, בדרך כלל 4-5 במספר. הכוונה לקונסטרוקציה הנמצאת בתוך הקירות ויש לה מראה  דומה מאוד לניצבי הפח, שאנו מכירים מקירות הגבס. רק שניצבי הקונסטרוקציה, עשויים בפח עבה ויציב בהרבה מניצבי הגבס. החוזק שלהם נובע מהמבנה המרחבי של הניצב, וכמובן מחוזקה וגמישותה של הפלדה. המבנים הנבנים בשיטה זאת בעלי משקל עצמי נמוך ביותר, ולכן הביסוס (קרי: היסודות) הנדרשים הם יחסית זולים בהרבה מהיסודות הדרושים לבניה קונבנציונאלית.

קירות המבנה החיצוניים עשויים מלוחות שונים, עם שכבות שונות אפשריות, ויש בצוכם מרווח נדיב לחמרי בידוד. קיימים לוחות רבים ושונים בשוק: צמנטבורד, אקווה-פנל, איטונג-טק, גבס ועוד. משתמשים בלוחות שונים לפי מפרטים שונים והגמר החיצוני יכול להיות מגוון. אנשים רבים בוחרים בגמר של טיח צבעוני- שליכטה – וכך אין שום הבדל במראה החיצוני בין בית כזה לבית קונבנציונלי.

שיטה זאת טובה מאוד לתוספות בניה, ותוספות קומה מכמה סיבות: ראשית המשקל הקל של התוספת, בדרך כלל אינו מכביד על המבנה הקיים, ואין צורך להוסיף או לשפר יסודות. סיבה נוספת, היא העובדה שהשיטה נקיה מאוד ואינה הורסת את סביבת הבית הקיים, את הגינה והחצר, וכך אין צורך בהוצאות שיקום של גינה הנהרסת בדרך כלל בבניה קונבנציונלית.

בקרו באתר מייטק ישראל על מנת לראות הסברים ודוגמאות של המבנים:    http://www.mitek.co.il/

תמונהתהליכי בניה בקונסטרוקציית פלדה דקת דופן –בית באשליםתמונה1

בניה בקונסטרוקציית פלדה:

שיטת בניה דומה מאוד לזאת שתארתי למעלה, אלא שבה, מסגרת המבנה מורכבת תחילה מעמודים וקורות ברזל עבי דופן, ואילו קירות המילוי בנויים בשיטה דקת דופן. מבנים אלה יקרים יותר, בגלל כמות גדולה יותר של פלדה, אך הם גם נושאים משקל עצמי רב יותר. אנא ראו את הפוסט שלי על חברת בטר הומס – בקישור הזה.

מרכיבי השלד בבניה כזאת מרותכים זה לזה, בניגוד לפלדה דקת הדופן שבה המרכיבים מוברגים אחד אל רעהו. מבחינת מכלול המעטפת – שכבות הקירות יכולים להיות דומים מאוד לקירות בסוג המוזכר למעלה. שיטה זאת מתאימה מאוד לבניה במפעל  (PreFab).

בניית מכולות:

Christchurchמרכז הקניות קרייסטצ’רצ’ ניו-זילנד

מכולות הן הארגזית הגדולים מברזל , המיועדים להובלה של סחורות באנייות בים. למכולות אלה ישנם תקנים מחמירים המגבילים את אורך חייהם במיכל להובלה ימית למספר שנים או מיילים ימיים. מדי שנה עוברות מיליוני מכולות את גיל הפרישה ומצטברות כפסולת במגרשים לצדי נמלי הים המסחריים הגדולים בעולם. כמובן, שניתן להתיך ולמחזר את המיכלים הללו, אך כלל ראשון באיכות הסביבה הוא: שימוש מחדש, ורק אחר כך מיחזור. מיכלים אלה הם גדולים ובעלי חוזק קונסטרוקטיבי רב, וניתן לבנות מהן מבנים כמו מיחידות “לגו”. שילוב של יחידותכאלה עם חמרים נוספים מניבים בתים, משרדים ומקומות מסחר ובילוי בעולם. ניתן להבליט את האסטטיקה המיוחדת של המכולות או להסוותה לפי הטעם האישי.

אתם מוזמנים לראות תמונות בפוסט הזה: בניית מכולות, ולבקר באתר של נמרוד קריגר מקיבוץ בחן, שהוא וזוגתו גרים בבית מכולות מיוחד ומקסים. משם גם יש לינק לתמונות מתהליך הבנייה.

בניה בעץ:

בבניה בעץ גם כן קיימות מספר שיטות. אזכיר שתיים:

בניית לוגים:

log cabin

תמונה מהויקיפדיה

הכוונה לבניה של קירות שכל עובי הדופן בנוי מבולי עץ מלאים. עובי הקיר הוא כעובי גזע העץ. בגלל מקדם הבידוד הגבוה יחסית של העץ, בית כזה עשוי להיות נעים מבחינה תרמית. לרוב, נהוג להשאיר את העץ חשוף גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים והמראה הוא מראה ייחודי ואפייני רק לסוג הבניה הזה.

log homes2log homes

בניה בקונסטרוקציית עץ:

בניה זאת, דומה מאוד לבניה בקונסטרוקציית פלדה דקת דופן, אלא שבמקום ניצבי פלדה, משתמשים בעמודים וקורות מעץ. מרבית הבתים הפרטיים בארה”ב בנויים בשיטה זאת, ויש לזכור, שהשיטה מקובלת בכל האיזורים האקלימיים של ארה”ב – גם בצפון הקר וגם במדבריות נבדה ואריזונה.

בבניה זאת הגימור של הבית הוא לחלוטין לבחירת הלקוחות, וגם במקרה זה. הבית יכול להיות מחופה בלוחות עץ, אך באותה מידה יכול להיות מחופה בטייח, פנל אלומיניום או כל גמר אחר, ובמבט חיצוני אין לו שום ייחוד עיצובי. בתים אלה, נותנים רמת בידוד מעולה בדומה לבתים אחרים בבנית קירות רב שכבתיים.

בקרו באתר חברת א.ד. דיולד, מהותיקות בבנית עץ בארץ – כאן.

P1000592

בית עץ ביד חנה

בבניה

לסיכום משהו המשותף לכל הסוגים שתארתי:

בתים בבניה קלה אינם מוגבלים למידות או למראה מסוים. גם בתים כפריים בנוסח “בית קטן בערבה” וגם בתים מודרניים הנראים “קוביות-קוביות” יכולים להיות בנויים בשיטות אלה.

לקונסטרוקציית פלדה, יש יתרון גדול בעמידות ברעידות אדמה בגלל תכונת הגמישות הגבוהה של הפלדה (שזאת דרך אגב הסיבה שבבטון מוסיפים מוטות פלדה)

בניה קלה היא בניה ירוקה באספקטים רבים:

  • היא משתמשת בהרבה פחות חומר לבניית בית בגודל שווה, לעומת בניה קונבנציונלית.
  • היא מניבה מבנים שהתחזוקה השוטפת שלהם זולה בהרבה ממבנים מהסוג המיושן – חשבונות חשמל והסקה.
  • היא מניבה בתים שבהם נעים יותר לחיות, האקלים יציב יותר וזאת במשאבים קטנים בהרבה מהשיטות המיושנות.
  • יש בה שימוש בחמרים מתכלים ובעלי אפשרות מיחזור.

טוב, יצא לי פוסט הרבה יותר ארוך ממה שהתכוונתי, ובכל זאת, אני בטוחה שיש עוד דברים ששכחתי. אשמח לשמוע אם יש לכם אינפורמציה שתרצו לחלוק או שאלות שאוכל לענות עליהן.

אלכס

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “שוב על בניה קלה–והפעם סוגים

  1. תודה על הפוסט הזה, הוא מאוד מעניין, יש שאלה, האם מבחינת מחיר של 60 מ"ר של בנייה קלה לעומת 60 מ"ר בנייה רגילה, יש הבדל? תודה,מור.

    • הי מור,
      למיטב ידיעתי הבדל הסופי בעלות בהשוואה של מטר למטר הוא קטן מאוד. ההבדל בין בניה קלה לבין בניה קונבנציונלית הוא בעצם בשלד בלבד. כל נושא הגמרים נשאר ללא שינוי, וכידוע עלות השלד בבית היא בערך 30%. כך שאם נוזיל את השלד בערך של 20%-30%, בסך הכל הוזלנו את הבניה ב6%-9%. ישנם גם הרבה מרכיבים שעלותם קבועה – למשל ממ"ד או מטבח שעולה אותו הדבר אם אתם בונים בית של 60 מ"ר או של 600 מ"ר.
      הרווחים הכלכליים באים לידי ביטוי מכוונים אחרים דווקא: מהירות הבניה – (במקום לשלם שכר דירה שנתיים, אפשר כבר לגור בבית משלכם), נקיון הבניה – עלויות נמוכות של שיקום הקרקע ושל הטמנת פסולת, אם בכלל יש. והכי חשוב – חסכון מתמשך ויומיומי בעלויות התחזוקה השוטפות של הבית. בית מתוכנן נכון ומיוצר בסטנדרטים ירוקים יחסוך למתגוררים הרבה מאוד כסף מדי חודש.

  2. הי יש לי 2 שאלות: 1) האם נכון מה שקראתי בוויקיפדיה בערך בטון שחייבים לבנות שלד בארץ מבטון?
    2) הייתי פעם בבקתה מעץ בקיץ והיא הייתה ממש חמה ולחה זה הרגיש כמו סאונה בפנים..
    איך זה מסתדר עם הכושר בידוד תרמי שדיברת עליו?
    תודה

    • יעקב, תודה על השאלות.
      ראשית, אין חובה לבנות שלד בטון בארץ. קיימים מבנים רבים הבנויים במערכות שלד שונות, ואני עצמי השתתפתי בהקמתם ותהליך הרישוי שלהם: מבנה שלד עץ, מבנה שלד פלדה קלה ומבנה שלד פלדה רגילה. הדבר היחיד שחייב להיות עשוי מבטון הוא המרחב המוגן הדירתי: ממד
      לגבי מבנה העץ ששהית בו, ככל הנראה היה עשוי מדופן עץ דקה, מין" צריף" של פעם. כושר הבידוד של קיר תלוי בחומר ממנו הוא עשוי ובעוביו. אם לוקחים חומר מבודד, אך בעובי לא מתאים, דק מדי, בדרך כלל מייצרים תוצאה הפוכה:"מלכודת" חום. הקיר אינו עבה מספיק כדי לא לאפשר לחום לחדור, אבל מבודד מדי כדי להפריע לחום הלכוד להתפזר . לכן חשוב להשתמש בחומרים נכונים ובחתך קיר נכון. בדרך כלל כאשר בונים בקונסטרוקציית עץ, חתך הקיר דומה לכל קיר אחר של בניה מתקדמת: הליבה שלו עשוייה מחומר בידוד והדפנות מקרום קשיח כלשהו – עץ, בטון, גבס ועוד. כך נוצר בסך הכל חתך קיר המבודד מעולה.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s