סיכום של אחרי (החגים, המלחמה)

20141028_095044

הי,

הרבה זמן נאלמתי. זאת לא שגיאת כתיב.

בקיץ המלחמה, שיתקה אותי ולא העזתי לצייץ. ואז כשחשבתי שאפשר וראוי להתחיל לחזור לשגרה – נפלתי. נפלתי ושברתי את כף רגלי הימנית. אסור לדרוך למשך 6 שבועות! על נהיגה אין מה לדבר…

נפלתי שבוע לפני ראש השנה. בתקופה הזאת , היה לי קשה מאוד לעבוד. למרות שרוב העבודה שלי היא בישיבה, ולכאורה הייתי יכולה להמשיך גם עם גבס, הכאבים הבצקת והשוק שהגוף עבר לא אפשרו לי לעבוד כרגיל. למזלי אתי, שעובדת יחד איתי המשיכה לתפקד, ואף לפנק אותי בכוסות תה…

אתמול, לראשונה מזה 6 שבועות, דרכתי על הרגל. כמובן שזה עוד כואב, כמובן שאני הולכת בקצב של צב, אבל אני הולכת! התקופה הזאת שבה הייתי תקועה בבית, הוותה עבורי גם שעור מעשי בהנגשה. ביום יום, אני עוסקת בתכנון בתים פרטיים, לרוב למשפחות צעירות, ואיני מחוייבת להכין את הבתים להנגשה לאנשים עם מוגבלויות. רק בתי מגורים שבהם 6 דירות ויותר מחוייבים לזה. אבל אני בטוחה שמעתה הנושא יהיה לנגד עיניי הרבה יותר, אחרי החוויה שאני חוויתי ועדיין חווה.

אז בתמונה למעלה, ההליכון שלי (נפטרתי מכיסא הגלגלים) עם בובה של צב קטן קשורה אליו, כי אני מתקדמת בצעדים של צב. אבל כרגיל:

אני אופטימית

ובברכת חזרה לשגרה

אלכס

מודעות פרסומת

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s