איך בית ניבנה

אני רוצה לחלוק איתכם סרטון קצר, של דקה ועשרים שניות שמראה את תהליך בניית בית שלם בשיטת מייטק. אמנם לא אני תכננתי את הבית הזה, אבל הביצוע הוא על ידי חבר יקר ואיש מקצוע מעולה – ניסן ססי. ניסן הוא אשף בבניה והשיטה המועדפת עליו היא שיטת מייטק – ופה יש תיעוד של התהליכים של בניית הבית . עושה חשק לא?

הצצה

אנחנו עובדות על אתר חדש ואני מביאה לכם הצצה ראשונה על המראה החדש.

כאן רואים קצת מאוירת האתר…המשך בקרובCapture manifesto

ואני מרשה לעצמי לפרסם פה את החזון שלנו, שניסחנו מחדש:

מה היא אדריכלות אופטימית?

בימים אלה, שצדק חברתי הוא צו השעה, חיפוש אחר דיור בר השגה ובר קיימא תוך מעורבות בנושאים של שמירה על הסביבה ועל כדור הארץ, אנו עובדים איתכם, על מנת לתת את המענה לנושאים הללו.

אנו מרגישים גאווה מקצועית ואחריות חברתית, לתכנן סביבת מגורים לכל אחד ואחת בהתאם לצרכיו ולתקציב העומד ברשותו. הסטודיו מתמקד בתכנון אדריכלי למגורים, תוך מתן מענה יצירתי ומתחשב לבתי מגורים בינוניים וקטנים, בתקציבים מוגבלים.

בר השגה– מתוך דאגה לכיסכם ולתקציב העומד לרשותכם, אנו עוזרים לכם לקבל את ההחלטות השפויות, שישפיעו על איכות חייכם לטווח הרחוק, יעזרו לכם לקבוע סדר עדיפויות, להפריד בין העיקר לטפל, ולא לוותר על איכות חיים.

בקרה תקציבית– בצוות שלנו, מעורבים יועצים שונים, והוא כולל גם מנהל פרוייקטים, אשר מייעץ לנו על ניצול מיטבי של תקציב הבניה, כבר משלב התכנון הראשוני, על מנת שכבר מהקו הראשון, ניתן יהיה להתכנס לתקציב המתוכנן.

בר קימא-מתוך דאגה לבריאותם של המתגוררים בבית, ולאיכות הסביבה, אנו עוזרים לכם לבחור בחמרים מתקדמים, שיטות בניה חדשניות, ותכנון אקלימי, המתאים לאיזור מגוריכם תוך שמירה על הסביבה.

שמחת חיים– אנחנו מאמינות בכוחנו, לחולל שינוי אמיתי בחיי לקוחותינו, בהשפעת סביבת המגורים על איכות חייהם. התפקוד היום יומי שלהם בבית, בעבודה ובלימודים, בריאותם, ושמחת החיים שלהם על ידי תכנון אדריכלי נכון ומתחשב.

זאת אדריכלות אופטימית!

אגני טיהור מים

131

בנסיעה מהדרום, בתחנת דלק דבירה על כביש 40, צילמתי את התמונה שלמעלה.

מה שרואים פה זה מתקן מקומי לטהור מי שפכים, שמשרת ככל הנראה את התחנה ואת שתי המסעדות שבה.

המתקן בנוי מ3 בריכות, במפלסים יורדים, ובכל אחת חצץ בגודל שונה וצמחים שונים הגורמים לחימצון השפכים וטהורם. מחמם לראות מתקן ירוק כזה באמצע הדרך.

אין באיזור שום ריחות רעים או חרקים מפחידים…חיוך קורץ

נוף עירוני

פיתוח     נוף?

בימים אלה, כששוטפים לנו את המוח עם פרסומות שבהן הבחורה מתייבשת ומתפוררת, הטרנד הרווח הפך להיות ייבוש גינות והחלפתן באלמנטים נוקשים, הרשו לי להתרעם.

אני חושבת על בן-גוריון מתהפך בקברו: הוא שהפריח את השממה , צופה מלמעלה בנו, שממדברים את האזורים הפורחים של מדינתנו: השרון, הגליל וכ"ו. כרגיל המדינה הפילה את כל  האשמה, האחריות, ומציאת הפתרונות על האזרח. עושה רושם שהמדינה שלנו פולנייה…..

המועצות המקומיות, שמספסרות במים על גביהם של האזרחים שלהן, מייבשות את הפארקים והראות הירוקות ותוקעות במקומם בגאווה מתקני "ספורט", תוך שהן עוקרות כל פיסת ירק מסביב ומחליפות אותו בדשא סינטטי הפולט גזים רעילים בשמש או חלוקי נחל, אותם הביאו מחו"ל תוך הבערת דלק וזיהום הים.

כלומר הפתרון שמצאה המדינה למחסור במים: בואו לא נגדל צמחים! האם כאשר המשבר יתגבר יציעו לנו לא להתקלח? אולי נפסיק לשתות? (ראיתם את הפרסומת המצחיקה של רשת מוזס?)

מה תהיה התוצאה של מדבור זה לתווך הרחוק?

ייבוש הירק, מחסל את הריאות הירוקות, שגם כך אינן רבות במקומותינו, מעלה את זהום האוויר (כידוע צמחים, מטהרים את האוויר), מעלה את הטמפרטורה הממוצעת(מה שנקרא כיסי חום עירוניים), מחסל אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים (חרקים, ציפורים, עכברים, כן כן גם הם חשובים) ובקיצור הורסת את סביבת החיים שלנו.

הבאתי פה מספר תמונות הלקוחות מאתר המגזין DWELL של יוזמה בערים אמריקאיות, במקרה הזה בסן-פרנסיסקו, של הוספת "מיני" ראות ירוקות, לאורך דרכים, תוך הפקעת מספר מקומות חניה לאורך הרחוב והפיכתן לגינה מזערית, בה ניתן לשבת.

להנאתכם:

Parklet-Planterdivisadero_rendering

castro_phase2_2

טוב,

מקווה שלא התשתי אתכם עם הפוסט הארוך, אשמח לשמוע את דעתכם….

אלכס